חנק והחייאת תינוקות

"קשה לי אפילו לראות את הבובה", "אני לא יכולה – זה מזכיר לי אירוע שהיה עם הבן"" שלי"..  כולנו מפחדים מתרחיש האימים שבו נצטרך לעשות החייאה על היקר לנו מכל. כמעט בכל הדרכה אני מזהה אותם, את ההורים שראו את תינוקם הולך ומכחיל לנגד עיניהם, ששמעו את השיעול שהפך להשתנקות ואת הקול שנעלם – וקפאו. משום מקום, מלאך בדמות שכן או בן משפחה שנקרה לאירוע התעשת ועשה את הנדרש. איך את היית מגיבה? האם תדעי מה לעשות, חלילה, בזמן אמת?

רובנו נוטים להדחיק נושא כה חשוב זה, מסיבות ברורות. הדחקה שמותירה אותנו חסרי אונים וכלים בהתמודדות

עם הסיטואציה המתוארת. במאמר והמשכו בהדרכה המעשית, נלמד איך מטפלים וחשוב מהכל- איך מונעים.

ראשית, כולנו עדים וחווים את שלבי ההתפתחות הטבעיים של התינוק, וביניהם שלב קריטי להתפתחות תקינה המכונה "השלב האוראלי" –אותו אנו מכירים בעיקר כרצון העז של התינוק להכניס כל חפץ נגיש הנקלט בעיינו - לפיו. הבעיה מתחילה שהוא מוצא חפץ מאוד מעניין, אשר קטן מקוטר הפה שלו ולכן נכנס בקלות גם אל קנה הנשימה, ששם הוא לא מצליח לעבור מפאת גודלו הצר למדי (4 מ"מ) – וחוסם את מעבר האוויר לריאות.

חסימה זו מובילה לחנק, המסתיים במוות של אלפי תינוקות בכל שנה. מוות אותו ניתן למנוע, או לפחות להפחית משמעותית את הסיכונים המובילים להיווצרותו, ע"י יישום הדגשים הבאים:

יצירת סביבה בטוחה: העלמת חפצים קטנים- גולות, לגו, סוללות, בלונים, ברגים וכמו כן אבנים קטנות מהגינה.

בזמן משחק מחוץ לבית, תנו לילד מוצץ כדי שלא יכניס דברים אחרים לפיו.

האכילו את התינוק בהתאם לשלב ההתפתחותי שלו, לפי הנחיות טיפת חלב, ובכל מקרה אל תנסו פיצוחים, פופקורן, סוכריות קשות וירקות קשים לא מבושלים עד גיל 5.

חתכו מזונות גליליים כדוגמת נקניקיות, ענבים ומלפפון לחתיכות קטנות ולא עגולות.

לאחר הארוחה, תנו לתינוק לשתות מים וכך תוודאו שהוא לא אגר שאריות במעלה החך.

 במידה ואנו רואים שהתינוק משתעל ומכחיל או שאנו נתקלים בתינוק השכוב על הרצפה, נחשוד שמדובר בחנק וננסה לפעול על מנת לאפשר מעבר אוויר בכל מצב.

חשוב לי להדגיש כי איננו יודעים איך נפעל במצב הזה ולכן כבר עכשיו הזעיקו עזרה והתקשרו ל101. פעולה זו ראשונה במעלה הן משום שלאמבולנס לוקח זמן להגיע והן משום שהמוקדן יכול לתדרך בזמן אמת.

תחילה, ננסה לזהות אם אנו יכולים לראות את הגוף הזר בחלל הפה ולהוציאו בעזרת הזרת שלנו בתנועת גריפה. שימו לב שבמידה ואיננו רואים דבר תקוע לא ננסה לגרוף מחשש להכנסתו עמוק יותר ומחשש לפציעת התינוק ע"י הציפורניים שלנו, פציעה שעלולה לגרום לדימום רב מחלל הפה.

לאחר מכן, נהפוך את התינוק כשבטנו על ברכנו, ונטפח באמצעות החלקת שורש כף היד על גבו בחוזקה כ5-6 טפיחות, לאחריהן נשכיב את התינוק כשגבו על הרצפה.

באמצעות האגודלים נבצע 5 עיסויי חזה בעומק של כ-2 ס"מ.

במידה ולא הצלחנו, נחזור על סט הטפיחות- עיסויי חזה עד אשר הגוף הזר יצא או עד הפסקת דופק.

במידה והדופק הפסיק- אנו נדרשים להתחיל בפעולות החייאה כלומר בעיסויי- חזה. מרגע שהתחלנו עיסויים, נוכל להפסיק אותם רק אם התינוק חוזר לנשום או כשיגיע כוח רפואי להחליף אותנו.

העיסויים מתבצעים כשהתינוק מונח על הרצפה, באמצעות לחיצות האגודלים בין פטמות התינוקות, תוך כדי שהאצבעות תומכות בשכמותיו ומונעות את המגע הישיר עם הרצפה. כך אנו מונעים חבטות בראש התינוק ופותחים את נתיב האוויר.

חשוב להדגיש כי בכל מקרה של חנק- חובה לקחת את התינוק לבדיקה אצל הרופא כדי שיוודא שאין עוד גוף זר שנשאר במערכת הנשימה.

אתם מוזמנים להתנסות בהוצאת גוף זר והחייאת תינוקות במסגרת ההדרכות

הביתיות שאנו מעבירים.

דגש: מאמר זה אשר מבוסס על פרוטוקלי החייאה בינלאומיים אינו מהווה תחליף

או תוסף להכשרה מקצועית/סדנת החייאה ו/או קורס הגשת עזרה ראשונה ובוודאי אין בו כדי להחליף את האחריות לפעולות או תחליף לטיפול בידי גורם רפואי מוסמך.

​

אם המאמר תרם לך, נשמח לתגובתך (ואם לא- נשמח לשמוע אילו תכנים כן יענינו אותך).